נחל שורק
א. לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה. אפשר לתת טעם לזה כי הנה שאול מחל להמבזים ואמר היום לא יומת איש בישראל. ובזה עשה שלא כהוגן דמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. לזה לתקן קצת אמר שמואל לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה כאלו מעתה מתחלת המלוכה והימים הראשונים יפלו ומאותו יום אם איש יבזהו יומת דאינו יכול למחול וזה טעם וימליכו שם את שאול בגלגל דלכאורה האי בגלגל יתר דכבר כתיב וילכו כל הים הגלגל והיה די לומר וימליכו שם את שאול לפני ה' ויזבחו שם זבחים ואמאי הוצרך לומר את שאול בגלגל. אמנם מאחר דנקרא גלגל על שם היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם גם עתה יעביר חרפת שאול שחרפוהו וגם מה שמחל ולכך חזר לומר בגלגל באומרו וימליכו שם את שאול בגלגל להעי' על זה.
אהבת יהונתן
ויאמר שמואל אל העם לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה. פירש אמ"ו הגאון זצלה"ה בשני אופנים. אופן א' מבואר בהפטרת קדושים יעיין שם. אופן ב' נקדים בתחלה מ"ד ויבאו אנשי בליעל וכו' מה יושיענו זה וכו' ויבזוהו ויהי שאול כמחריש. וצריך להבין מה זה באמת למה שתק שאול כי גם לצדיקים יש עת לדבר וגם נענשים על השתיקה דקיי"ל מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. ועוד יש לדקדק דקאמר ונחדש שם המלוכה וכי מפני שביזוהו אנשי בליעל היה צריך לחידוש מלוכה. אלא הענין כך הוא דידוע דקודם כל יצור ההעדר קודם דכתיב והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ואח"כ ויאמר אלהים יהי אור הרי לך שהחושך היה ההעדר הקודם וכן ברגבי אדמה שנוצר עכבר ממנו וקודם בריאת העכבר הוא נעדר מכל וכן היה במלכות ישראל מלך ראשון שעמד לישראל נדקר בחרב הוא ההעדר ואח"כ היה מלכות בית דוד שהוא קיים לעולם וכן היה בכהנים בתחלה היה העבודה בבכורים והיא ההעדר ואח"כ ניתן הכהונה לשבט לוי לעמוד לשרת עד עולם. ויובן ג"כ מה שתמה אב הנביאים מלך ראשון שיעמוד לישראל ידקר בחרב אמר לו הקב"ה ולי אתה אומר אמור לנוב עיר הכהנים ותמוה ולפי דברינו יובן שפיר דהלא ההעדר קודם לכל נברא כאשר מצינו בהכהנים כנזכר לכך הדין נותן שידקר בחרב ות"ש:
אהבת יהונתן
ויאמר שמואל וכו'. ועתה הנה המלך מתהלך לפניהם ואני זקנתי ושבתי ובני הנם אתכם וכו'. תחלה ניישב הגמ' ואחר נבא אל הביאור דאי' בגמ' ויהי כי זקן שמואל מי סיב כולי האי הא כל ימיו היו נ"ב שנים מלמד שזקנה קופצת עליו דביקש רחמים על עצמו אמר שקלתני כמשה ואהרן מה משה ואהרן לא בטלו מעשה ידיהם בחייהם אף אני לא יתבטלו מעשה ידי בחיי ומסיק דלא היה אפשר בענין אחר עד שזקנה קופצת עליו ע"כ. והקושיא מבוארת מה היו מעשה ידיהם של משה ואהרן ואין לומר דקאי על יהושע הלא לא מלך עד אחר מיתת משה. ואמ"ו ז"ל דקאי על אלעזר הכהן ונקדים עוד מאמר הגמ' כל המורה הלכה בפני רבו יורד מגדולתו דכתיב ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא וכו' והורה בפני משה ולכך ירד מגדולתו דכתיב ולפני אלעזר הכהן יעמוד ולא מצינו שהיה צריך לו ומוכח שירד מגדולתו. וצריך להבין למה לא ירד מיד מגדולתו הרי מוכח שלא בטלו מעשה ידיהם בחייהם לכך לא ירד מגדולתו בחיי משה ולכן זקנה קפצה על שמואל שלא יראה מעשה ידיו מתבטלים כמשה. וע"ז הוכיחן שמואל ועתה הנה המלך מתהלך לפניכם והיא הגורמת שאני זקנתי ושבתי ר"ל אלו לא שאלתם מלך לא היה זקנה קופצת עלי עכשיו אתם גורמים שזקנתי ושבתי דאין לומר משום שבניו לא הלכו בדרכיו וכמו שמצינו באברהם שנתקצרו ימיו שלא יראה בן בנו יוצא לתרבות רעה. לזה אמר ובני הנם אתכם שאין בהם שום דופי. ומה שאמרו ישראל שבניו לא הלכו בדרכיו מתרצינן בגמ' שלא המתינו עד שנתנו להם אלא היו תובעין בפה דודאי לא חמדו מה שאינו ראוי להם רק בדרכיו לא הלכו דהוא לא נהנה כלל וא"ש: